טראומה היא אירוע מסכן חיים כמו שריפה, טביעה, רעידת אדמה, תאונת דרכים, פיגוע או מלחמה בהם אדם חווה איום וסכנה מוחשית לחייו. כיום הורחבה הגדרת טראומה למימד הסובייקטיבי והרגשי. כשמגיע אלי אדם שלא חווה אירוע מסכן חיים כמו אלו, אלא חווה זאת במימד סובייקטיבי ורגשי בהתנהגותו ובהרגשתו זוהי חוויה טראומטית.
כלומר, אדם שחווה סכנה ואיום גם במובן הרגשי והסובייקטיבי. טראומה יכולה להיות חוויה של ילד בן ארבע שאמו קיבלה ידיעה על מות אביה ובנוכחותו היא בוכה וטרודה בהכנות להלוויה בעוד הילד הצעיר חווה עצמו בצד ולבד. המשמעותי כאן להגדרת הטראומה הוא האופן בו הילד חווה את האירוע והמשמעות של האירוע עבורו. גם באירועים מסכני חיים ממשיים אנו מגלים שאנשים מסוימים חווים את הפחד והתגובות הגופניות שלו , אולם לאחר שעות אחדות חוזרים לשגרת החיים הרגילה והאיזון שהופר חוזר לכנו. לעומתם, אחרים יגיבו באופנים אחרים כמו קיפאון וחוסר יכולת לחזור לתפקוד, נדודי שינה, התפרצויות זעם, חריקות שיניים בשינה או קשיי נשימה.
ישנם מצבים שאדם אף לא יודע שעבר אירוע שנתפס עבורו כטראומה, כמו יוסף בן ה- 48 שהגיע אלי לטיפול בעקבות דאגתו לבנו בן ה- 26 שהפסיק לעבוד ויושב בביתו ללא מעש ובעקבות כך היחסים ביניהם עלו על שרטון. יוסף גילה מחשבות חרדה קטסטרופליות לגורלו של הבן ולעומת זאת, בנו בחר להסתגר בחדרו ולמעט בשיח עם האב. בבירור נוסף, עלה שיוסף סובל מהתקפי חרדות שאינם ברורים לו אך החלו להופיע מאז מות אשתו. זהו אירוע מכונן שאותו בתהליך הטיפול ניתן "לחלץ". משמעותו של האירוע עבור יוסף הייתה האובדן ברגעים הקריטיים לחייה של אשתו שם הוא חווה את חוסר האונים שלא יכל לסייע לה בעוד בשנים האחרונות טיפול בה במסירות ברגעים אלו יוסף נכח שם לבד ללא קרוב או מכר והחוויה הייתה קשה מנשוא. העבודה עם האירוע הטראומטי אפשרה ליוסף לשחרר את החרדה ולהפחית באופן משמעותי את תגובותיו החרדתיות כלפי הבן.
אירועים שאינם נתפסים כטראומה יכולים להיות גם כניסה לניתוח ללא הכנה מספקת, לידה או סיבוכיה, הפלה, חשיפת בגידה בזוגיות אף אם וירטואלית, עלבון ברבים, פגיעה בשם הטוב, נידוי בן משפחה מהמשפחה המורחבת, גילוי זהות מינית למשפחה, חזרה בתשובה או בשאלה, פיטורין מעבודה. פגיעה או הטרדה מינית, יציאה לפנסיה, מחלה של בן זוג, קבלת תוצאות של בדיקות רפואיות, הקנטה והצקות של ילדים, חרם חברתי בביה"ס, נזיפה מביישת של מורה בתלמיד בביה"ס אל מול כל הכיתה, ילד שאבד במקום ציבורי, גניבה מתוך הבית, אנשים שנחשפים לאירוע כעדים כמו ילדים הנחשפים לאלימות האב כלפי אמם, לפגיעה מינית או לאלימות בין שכנים, ועוד.
לעיתים קרובות אני פוגשת בחדר הטיפול אנשים שהטראומה שהם חוו אינה מקבלת אצלם משמעות של טראומה ובהתאם לכך, אין להם את הלגיטימציה של קבלת ההשלכות של החוויה הטראומטית. היעדר הלגיטימציה יכול להיות גם מהסביבה. היעדר זה מגביר תחושה של בושה, אשמה או כעס על אחרים או על העצמי. זיהוי וההכרה באירוע כטראומטי במהלך הטיפול, עשוי להקל ולשחרר את המטען הרגשי שהיא נושאת כבתוך כמוסה בנפש.
לאירוע או אירועים טראומטיים השפעות מרחיקות לכת על החיים ועל תפיסת החיים. לא אחת אני פוגשת אדם המגיע אלי כאשר הוא לא יודע שמה שמנהל אותו זו הטראומה. לדוגמא, רבקה הגיעה אלי לטיפול בעקבות בולימיה שהיא הפרעת אכילה. במהלך הטיפול זוהתה התעללות מינית בילדותה וזוהו הפרעות נוספות בתפקודה הקשורות לפגיעה זו. לדוגמא הימנעויות ממקומות סגורים, וכן, בעיות אמון בזוגיות. הקישור בין הפגיעות המיניות שעברה בילדותה לבין ההשלכות שבאות לידי ביטוי כיום הוא הצעד המתווה את המשך הטיפול. במידה דומה, אבינעם הגיע לטיפול בעקבות התקפי זעם קשים שזוהו מאז היחשפותו לאירוע נפילת קסאם.
במהלך הטיפול "חולץ" אירוע טראומטי אחר שהיה משמעותי ונחווה בגיל צעיר. החיבור בין האירוע הטראומטי האחרון לבין האירוע המשמעותי בגיל צעיר אפשר לחבר בין הקשיים שהתגברו בתקופה האחרונה. העבודה בטיפול נסבה דווקא על האירוע המכונן המוקדם בו חווה אבינעם חשיפה למוות ואובדן ובמקביל התפתחו דאז פחדים ורגשות אשם. מאירוע מוקדם זה, התפתחו מחשבות שליליות שלמעשה התעצמו באירוע האחרון.
כלים ושיטות בטיפול בטראומה
אירוע טראומטי אינו נעים בהיזכרות בו אך יחד עם זה האירוע הוא חלק מתוך סיפור חיים שלם של האדם שחווה אותו. כשהאירוע נחווה טראומטי ההיזכרות בו עלולה לעורר רגשות שאינם נעימים כמו פחד, כעס, אשמה, בושה. כמו כן עלול לעורר גם תחושות גופניות לא נוחות כמו קשיי נשימה, כיווץ וכאבים בשרירים או אף בחילות וכדו' . לכן נפגוש הימנעות מההיזכרות באירוע או להיפך, עיסוק מופרז באירוע כמו חלומות,דיבור מוגבר סביב האירוע וכדו' שמביא להצפה רגשית.
בטיפול אני מאבחנת את משמעות הטראומה עבור האדם שחווה אותה, והשפעתה על איכות חייו של האדם ותפיסתו את עצמו. ההכרה בטראומה תאפשר להכיר בה, לא לדחוק ולהעלים אותה אלא לחיות איתה בצורה המיטבית האופטימלית ביותר. מטרת הטיפול אינה להשכיח את הטראומה אלא לאפשר להיזכר בה אך ללא הצפה ועוררות של תחושות חרדה, זעם. למעשה המטרה היא לחבר את סיפור הטראומה לנרטיב ספור החיים הכולל של האדם. בהגדרת האירוע כטראומטי האדם מקבל לגיטימציה לרגשות, לתופעות שהוא חווה בעקבות הטראומה, ההכרה באירוע הטראומטי הינה כמו המהפך שחווה ילד שאובחן כלוקה בהפרעת קשב וריכוז דבר שמשנה את תדמיתו בעיני עצמו והסובב: איני ילד רע אני סובל מ.. האבחנה תוחמת את הבעיה ומאפשרת לילד לראות עצמו כישות חיובית האבחנה מאפשרת לו לקבל את עצמו ולא לתפוס את עצמו כילד עצל וחלש..
בטיפול אני מזהה איתכם את האירוע הטראומטי ומחברת עבורכם בין הטראומה להשלכותיה על חייכם מה שעשוי להיות בתחומים שונים בתפקוד ובתפיסת העצמי שלכם. בתהליך זה אני מגדירה אתכם את הסימפטומים וההפרעה בחייכם כתוצאה מהטראומה. תהליך זה הינו בסיסי בעבודה עם הטראומה. בכך אני יוצרת אתכם את החיבור לעבודה בטיפול. עוזי הגיע אלי כשהצהרתו הראשונית הייתה שלא נדבר על האירוע הטראומטי. כל מטרתו הייתה בטיפול להשכיח ובטח שלא להיזכר בו. ציפיה זו של עוזי היא חלק מההשפעה של הטראומה שמעוררת חרדות וסימפטומים אחרים בהיזכרות בה. על כן העבודה הייתה מכוונת בשלבים הראשונים לאפשר לעוזי להבין את האיפיונים שלאחר הטראומה ומתוך כך לעבוד איתו על בניית עוגנים שיאפשרו לעוזי להיזכר בטראומה בהדרגה מתאימה ולא להגיע להצפה בחרדה או בתגובות סימפטומטיות אחרות הקשורות לכך.
ariela222@gmail.com
